ניהול תזרים מזומנים

הכותב, רו”ח גיל טוסק, סמנכ”ל כספים

אופן ניהול תזרים מזומנים על ידי חברות מהווה, לא פעם, גורם משמעותי לגידול והצלחתה הכלכלית של חברה ולחילופין אחד הגורמים העיקריים לכישלון עסקי של החברה העלול לעלות עד לכדי חדלות פרעון ופירוק.

מאז ומתמיד, אחד האתגרים המרכזים של כל סמנכ”ל כספים בחברה הוא ניהול תזרים המזומנים שלה. אתגר זה נכון באופן כללי ביחס לכל יישות מסחרית כאשר במקרה של עסקים קטנים ובינונים הדבר בא לידי ביטוי ביתר שאת.

אם כן מהיכן נובע אותו אתגר? האתגר נובע בעיקרו מהפער הבלתי נמנע שבין צפי ההכנסות הצפוי של חברה לבין הכנסותיה בפועל, אשר בחלק מהמקרים אינו בהלימה אחד עם השני. השוני האמור בין התוצאות החזויות לבין התוצאות בפועל, מתנגש באופן ישיר בדרישות המוצבות בפני סמנכ”ל כספים בחברה לנהל ברמת דיוק גבוהה את תזרים המזומנים של החברה.

לאורך השנים, זיהנו מספר קריטריונים עיקריים, המפורטים להלן, אשר מהווים לטעמנו את הבעיות העקריות באתגר ניהול תזרים והצענו מספר פתרונות האפשריים לבעיות האמורות אשר יש בהן כדי לסייע לחברה להתמודד עם אתגר ניהול תזרים המזומנים באופן ויעיל.

  1. שוטף פלוס – מדיניות השוטף פלוס (ידוע גם כאשראי ספקים או אשראי לקוחות) היא אחת הסממנים הבולטים של המשק הישראלי בהקשר של מדיניות תשלומים והיא נהוגה בכלל המשק הישראלי, החל מחברות פרטיות, דרך חברות ציבוריות ועד חברות ממשלתיות ורשויות מדינה.
    באופן טבעי, עיקר הגופים הנפגעים ממדיניות זו באופן ישיר הינם  בעלי עסקים קטנים ובינוניים. דה פקטו, מדיניות השוטף פלוס הופכת כל אחד מאותם אותם עסקים קטנים ובינונים למעין גופי אשראי אשר מעניקים ללקוחתיהם אשראי לטווח קצר, בריבית אפס, תוך פגיעה בתזרים המזומנים שלהם. במקרים רבים מדיניות זו מאלצת את אותם עסקים וחברות להשיג מקורות אשראי, בתמורה לתשלום ריבית, מממנים בנקאים או חוץ בנקאים, והכל על מנת לאפשר את המשך פעילותם העסקית.
    חשוב לציין כי בשנת 2017 החליטה המדינה על שינוי מדיניות התשלום לספקים וחוקקה לשם כך את חוק מוסר תשלומים לספקים, תשע”ז-2017, הקובע כי התשלום בגין רוב השירותים המוענקים למשרדי ממשלה ישולמו לפי העניין בתוך 45 ימים ממועד המצאת החשבונית, או בתוך 30 יום מתום החודש שבו הומצאה לרשות חשבונית.
    נציין כי חקיקתו של החוק האמור הינה מבורכת ואכן במבחן התוצאה הוטב מצבם של בעלי עסקים וחברות המעניקים שירותים למדינה. יחד עם זאת, אי החלת החוק האמור על כלל המשק מותיר את המדיניות האמורה על כנה, ובכלל זה, לא משנה את מצבם של רוב בעלי העסקים הקטנים והבינוניים המעניקים שירותים או מוכרים סחרות לחברות מסחריות במשק הישראלי.
  2. גבייה – עסקים רבים לא מייחסים לפעילות הגבייה חשיבות רבה, ועל כן אינם מנהלים מערך גבייה באופן שוטף וסדור. בהתאם לדוח תקופתי על מצב העסקים הקטנים והבינוניים בישראל 2018 (שפורסם על ידי הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה והתעשייה) , ניתן לראות כי במהלך שנת 2017 חלה הרעה בהיקף התשלומים ששולמו בפיגור לעומת שנים קודמות, כאשר נכון לאותה שנה ממוצע ימי הפיגור בתשלומים בעסקים קטנים במגזר הפרטי עמד על 53 יום (ראו טבלה להלן). המציאות מלמדת כי מערך גבייה יעיל ומסודר הוא צורך הכרחי בניהולו של עסק ומהווה חלק מהותי בניהול תזרים מזומנים יעיל. לטעמנו, הפתרון לבעיות גבייה, או היעדר גבייה, הינו פשוט וכי על בעלי עסקים וחברות לפתח מערך גבייה פנימי תוך הגדרת אחראי גבייה במשרה מלאה או בחלקיות משרה אשר תלך ותגדל ככל שהעסק יגדל ויתפתח.
  1. מומחיות חשבונאית ופיננסית – אנו נתקלים בעסקים קטנים ובינונים העושים  שימוש במיקור חוץ ושוכרים את שירותיהם של רואי חשבון חיצונים האחראים לניהול החשבונאי והפיננסי שלהם מעת לעת. היתרונות הטמונים בשימוש במיקור חוץ ברורים, אולם חיסרון עיקרי הינו כי מנהלי החברה, החסרים במקרים רבים מומחיות חשבונאית ופיננסית הנדרשת לניהול תזרים מזומנים יעיל, אינם מנהלים נכון ביום יום את תזרים המזומנים. הדוגמא הבולטת למצבים אלו נמצאת בחברות טכנולוגיות המצויות בתחילת דרכן, בהן איש הפיתוח המרכזי הוא גם מנכ”ל החברה אך הוא חסר ידע חשבונאי ופיננסי. הפתרון, לטעמנו, במקרה בו החברה אינה בשלה לגיוס איש כספים פנימי, הינו ליווי צמוד ברמת הפעילות היומיות של רו”ח או כל מלווה פיננסי אחר, אשר הינו בעל המומחיות החשבונאית והפיננסית המאפשרת לחברה לנהל באופן יעיל את תזרים המזומנים שלה.

איך נייעל את התזרים

  1. כלי עזר (Dashboard) ניהולי לתזרים מזומנים – כיום ניתן למצוא כלים באתרי הבנקים השונים המאפשרים ללקוחותיהם לנהל את תזרים המזומנים שלהם. בנוסף, קיימות מערכות BI המפיקות דוחות כספיים ופיננסים בתקופות הנקבעות מראש ובהתאם לפרטמטרים מבוקשים. שימוש נכון בכלי ניהול או מערכות BI כאמור, יכולים לייצור תמונה זמינה וברורה של תזרים המזומנים בכל רגע נתון. חשוב לזכור כי ככל שהבקרה מתבצעת בטווחי זמן קצרים, למשל בתדירות שבועית, כך ניהול תזרים המזומנים יהפוך להיות יעיל יותר.
  2. שיפור ההון החוזר  – יחד עם התפתחות עולם האשראי החוץ בנקאי, שוק האשראי הישראלי הופך מיום ליום למגוון יותר ומאפשר פתרונות אשראי אלטרנטיבים שלא היו קיימים בעבר.
    נכון להיום לצד נטילת הלוואות לזמן קצר או ארוך או מסגרות אשראי בנקאיות, קמו להן פלטפורמות אינטרטיות המתמחות במתן אשראי או בתיווך בין מלווים ללווים. פלטפורמות אלה זיהו את “מחנק” האשראי של העסקים הקטנים והבינונים, ואת העלות הגבוהה שלוקחים הבנקים וחברות האשראי המסורתיות, והללו ומהוות אלטרנטיבה הוגנת לאשראי הקלאסי.

לסיכום, ניהול תזרים מזומנים מצריך ידע ומומחיות פיננסית אך יחד עם זאת נגישות המידע והאלטרנטיבות הקיימות כיום בשוק מהוות פתרון הולם לניהול תזרים מזומנים נכון ויעיל.

האלטרנטיבות האמורות מאפשרות כיום לבעלי עסקים לשפר את תזרים המזומנים על ידי פתרונות מימון בנקאי וחוץ בנקאי מחד, וליעל את המעקב אחר תזרים המזומנים בזמן אמת מאידך.

שינוי גודל גופנים
ניגודיות